#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. בנסיוני מדוע חששו דוקא למחמר ולא אסרו משום שביתת בהמתו? 	"תירצו הת01' (ד""ה ושמעה ע""פ הריב""ש והר""ן והרש""ש) שהואיל והוא חשש רחוק שימכור לו דוקא סמוך לשקיעה לפיכך משום איסור שביתת בהמתו שהוא רק איסור עשה לא היו אוסרים לזמן מועט ואסרו רק משום איסור מחמר שהוא איסור חמור. וכעין זה [דייק הר""ן[ ברש""י (ד""ה מחמר) שמפני שהוא חשש רחוק ללאו של שביתת בהמתו לא חששו, אבל למחמר שהוא איסור חמור דחייב חטאת חיישינן <sup>טז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>טז.  הרשב""א תירץ שאין מנסים את הבהמה אלא בחצר והולכת משא בחצר אינה נקראת מלאכה אבל מחמר יש בכל מקום. והר""ן כתב שמחמר הוא לאו דגופיה משא""כ שביתת בהמתו. עוד כתב שבנסיו ני ליכא שביתת בהמתו כלל לפי שדרכם של בני אדם שקוצצים לבהמה ואח""כ מנסים אותה ובאופן זה היא ברשו ת לוקח ולא עובר המוכר על שביתת בהמתו, אבל במחמר עובר גם בבהמת אחרים.</span>"	עבודה זרה תוס' טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה. מדוע מותר למכור לעכו""ם בהמה ע""י ספסר, ומדוע אין חוששים שיאמרו שהבעלים מכרוה? "	"אין לגזור משום נסיוני כיון שאינה מכירה את קולו של הספסר שתלך מחמתו. ואין לגזור משום שאלה ושכירות שלא ישאילה ולא ישכירה גם משום שאינה שלו וגם משום שאינו רוצה שיגלו את מומיה.<br>כתבו התוס' (ד""ה שרא) שאין חוששים שיאמרו שהבעלים מכרוה א. משום שלספסר יש קול ב. דהוה גזירה לגזירה. גזירה ספסירא אטו בעה""ב, ובעה""ב עצמו אינו אסור אלא גזירה משום שאלה שכירות ונסיוני. [עי' מהרש""א ומהר""ם[."	עבודה זרה טו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. על מה אנו סומכים עתה למכור בהמה טמאה לעכו""ם, והאם מותר<br>לקנות ע""מ למכור לעכו""ם? "	"כתבו התוס' (ד""ה אימר) א. שהבהמות שלנו אינן מכירות בקולנו וליכא למיחש לנסיוני וגם אין רגילות להשאילם ולהשכירם. ב. וגם לאלו שרגילים להשכיר לעכו""ם מותר למכור, שדוקא בימיהם היה אסור שהיו הרבה יהודים ביחד ואם היה לו לאדם בהמה שאינו צריך לה היה מוכרה לחבירו. אבל עתה אם לא ימכרנה לעכו""ם יפסידנה  <sup>יח</sup>. ואין לקנות ע""מ למכור, שלא יקנה ולא יפסיד <sup>יט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יח.  כתב הרז""ה שבזה""ז מוכרי ם סוסים ופרדים לעובדי כוכבים משום שמגיני ם עלינו.
<br>יט.  כתב הר""ן שטעם זה בתוס' הוא מר""י והטעם הראשון בתוס' הוא מר""ת ולפי דבריו אפי' לקנות כדי למכור מותר .</span>"	עבודה זרה תוס' טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז. למסקנא 1) האם עכו""ם חשודים על הרביעה 2) האם שכירות קניא 3) האם מותר למכור חמור לישראל החשוד למכור לעכו""ם?<br>"	"1) בבהמתם אינם חשודים כדי שלא תעקר. בהמת אחרים לר""א חשודים ולרבנן אין חשודים. [לרב תלוי במנהג המקומות, כך דייק בלחם סתרים (יד, בד""ה מתני') בדעת רש""י ותוס' (ד""ה מקום).<br>2) לא קניא. וכתבו התוס' (ד""ה והשתא) שרק לענין אונאה חשיב ממכר, דכתיב ממכר מיותר.<br>3) אסור."	עבודה זרה טו. - טו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מח. האם מותר למכור תריסין לעכו""ם ומדוע? "	"לת""ק אין מוכרים משום שמגינים עליהם במלחמה וא""ד משום שכשכלים כלי זיינם במלחמה הורגים בתריסין. וי""א שמוכרים משום שכשכלים כלי זיינם בורחים. והלכה כי""א."	עבודה זרה טו: - טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. איבעיא להו שור של פטם מהו 1) לאיזה תנא הספק ומה צידי הספק 2) כיצד פירשו התוס' מדוע אין להוכיח מכאן שמכירת שאר שוורים אסורה? 	"1) הספק בין לר' יהודה המתיר למכור שבורה ובין לרבנן האוסרים. האם ר' יהודה לא התיר אלא שבורה שאין משהים אותה כיון שאינה ראויה לכלום אבל בפטם אסר כיון שאם משהים אותו ראוי למלאכה כפול משוורים אחרים או דלמא 2 מותר כיון שעומד לשחיטה. והאם רבנן שאסרו בשבורה שאינה ראויה למלאכה ה""ה בפטם או דלמא דוקא שבורה אסרו משום שמשהים אותה דראויה לקבל זכר אבל פטם שלשחיטה ואין משהים אותו מותר.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אימור) שר""י פירש שלעולם שאר שוורים מותרים אבל הגמי הסתפקה כי אולי יש להחמיר בשור פטם משום שכשמשהים אותו עושה מלאכה כפול משוורים אחרים. ור""ת פירש ששור פטם אינו מפוטם עדיין אלא עומד להתפטם ולכן הגמ' הסתפקה כי שמא יש לאסור בו יותר משאר שוורים שבזמן שמשההו לפטמו ימלך ויעשה בו עבודה."	עבודה זרה טו. - טז. ותוס'		
